מדוע זה רלוונטי עכשיו?

בואו ננסה להבין מה בעצם קרה. אנו, קומץ פעילים יהודים בברית המועצות, יחד עם אחינו במערב ותומכי זכויות אדם אחרים, התעמתנו עם המעצמה הסובייטית האדירה שאיימה על כל האנושות. הצלחנו להפוך את העניין שלנו – חופש העלייה, לנושא העליון בסולם העדיפויות במאבק למען זכויות האדם בברית המועצות. מאמצים אלה הגיעו לשיאם בתיקון ג'קסון-ואניק. עקב כך, סוגיית ההגירה היהודית הפכה לאחד הנושאים העיקריים במהלך פגישות הפסגה בין רייגן וגורבצ'וב.

אנחנו ניצחנו. זה היה מקרה נדיר של ניצחון יהודי חד-משמעי על הקג"ב, ועל כוחות אדירים של רשע. המאבק המשותף שלנו, הלחץ הכלכלי של "מלחמת הכוכבים" ואבדן היעילות בפעילות הכלכלית בברית המועצות, חברו יחדיו וכל אחד תרם לפירוק ברית המועצות. בעקבות זאת נפתחו ב-1991 שערי המדינה ליציאה המונית ולעלייה המונית חסרת תקדים בהיסטוריה המודרנית לישראל.

מסקנה: עם ישראל לא חייב תמיד לשמש קורבן לרדיפות. כאשר אנו, היהודים, מפגינים אחדות, פועלים במסירות נפש למטרה משותפת, אנו מסוגלים להישגים שהם הרבה מעבר לריאל-פוליטיק צר.

בתקופת המאבק למען יהדות ברה"מ המאמץ המשותף והדאגה המשותפת יצרו אחדות בקרב העם היהודי שחצתה גבולות ומדינות.

משטרו של פוטין מזכיר יותר ויותר את קודמיו – מנהיגי ברה"מ. הבנה עמוקה יותר של התקופה הסובייטית ודפוסי התנהגות  השלטון עשויה לתת תובנה על המנטאליות של פוטין ומשטרו הנוכחי.

יהדות ארה"ב נמצאת כיום בפרשת הדרכים. רבים איבדו את הכיוון שלהם, ורבים מחפשים משמעות בזהות יהודית. יש לא מעט כאלה במיוחד בקרב יהודים צעירים, ששואלים שאלה מרחיקת לכת: לשם מה בכלל להיות יהודי?

החינוך היהודי בתפוצות מבוסס על נושא השואה, תוך הדגשת הסבל, האובדן הלא יתואר, הטרגדיה,  והחורבן. חינוך כזה גורם לרגשות של פסיביות, חוסר יכולת לשנות דברים, אבדן תקווה, וזהו מסר שלילי בעיקרו.

אבל קיים גם מסר חיובי. רק צריך להשכיל להעביר אותו! זהו הלקח של הניצחון המשותף במאבק למען יהדות ברה"מ. המסר הוא חד-משמעי: כאשר אנו מתאחדים ומתגייסים למען מטרה נשגבת אנחנו ולא נרתעים מהאתגרים, אנחנו מסוגלים לחולל מהפך כלל-עולמי.

כעת, לאחר שהשגנו את מטרותינו, אתגרים חדשים מוצבים לפנינו. המשימה העיקרית שלנו כעת היא להגן על ישראל מהאסלאם הרדיקלי התוקפני. למעשה, האסלאם הרדיקלי מאיים על האנושות כולה, כולל מוסלמים מתונים ונוצרים הנרדפים במדינות מוסלמיות רבות.

בסכסוך הישראלי-ערבי הבעיה האמיתית היא לא השטח – הרי לערבים יש יותר מעשרים מדינות, שטחים עצומים! האם לישראל הזעירה יש שטחים מיותרים שניתן לוותר עליהם? הבעיה האמיתית היא עצם קיומה של מדינה יהודית – המוסלמים הקיצוניים לא יכולים להשלים עם זה!

במאבק הזה לא ניתן להצליח על ידי ויתורים והתרפסות של הצד השני. בדיוק כמו שלא ניתן היה לפייס את היטלר, סטלין או כיום את מנהיגי צפון קוריאה או סתם חייה טורפת על-ידי ויתורים. האסלאם הרדיקלי תמיד מפרש ויתורים כסימן לחולשה שלנו. זה רק מעורר את התיאבון שלו.

בעולם העכשווי המזכיר לא מעט את "1984" של אורוול, העולם בו השקר חוגג והאמת נחבאת אל הכלים, ישראל הקטנטונת – שלא נראית כמעט על המפה בתוך מדינות ערב העצומות מוצגת על-ידי כלי התקשורת השקריות כגלית החזק, האכזרי והתוקפני!

כן, זה דורש רמה מוסרית גבוהה, לפעמים אומץ-לב רב, ללכת נגד הזרם, להיות במיעוט, להתגייס   לעזור לישראל המאוימת.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים