אפרים (אלכסנדר) חולמיאנסקי הוא מהנדס ישראלי ומחבר, אסיר ציון לשעבר, פעיל עלייה ומורה לעברית לשעבר.

 השנים המוקדמות

אפרים (אלכסנדר) חולמיאנסקי נולד בשנת 1950 במוסקבה למשפחה יהודית. הוא סיים את בית הספר  היוקרתי מס’ 2 בעיר. אפרים רכש תואר שני במדעי מחשב ועבד במשך שבע שנים כמהנדס מחשב ומומחה ל-CAD במכון לפתוח מערכות מחשב מוסקבה.

עברית מורה במוסקבה

בסוף שנות ה-1970 החל חולמיאנסקי להתעניין בתחייה הלאומית היהודית בברית המועצות ובמיוחד בלימוד העברית. הוא למד והחל משנת 1979 התחיל ללמד עברית במוסקבה. אף-על-פי שהשלטונות אסרו הוראת עברית, בפועל הם העלימו במידה מסוימת עין על הפעילות בשתי הערים המרכזיות – מוסקבה ולנינגרד. אבל בעשרות הערים האחרות ברחבי ברית המועצות ענקית שבהן התגורר רוב מכריע של האוכלוסייה היהודית הם לא אפשרו שום פעילות יהודית.

הפרויקט המחתרתי

אפרים החליט שאי-אפשר להשלים עם נמצב כאשר הרוב המכריע של האוכלוסייה היהודים נמצאת ב”שממה” מבחינה פעילות יהודית. למרות סיכון הוא החליט להקים פרויקט הפצת הנחלת הלשון ומסורות לעשרות ערים – מוקדי האוכלוסייה היהודית. בגלל היחס של הקג”ב הפרויקט היה חייב להיות מחתרתי.

הפרויקט תחיל בשמת 1980 ולמרות כל הקשים התפתח בהצלחה. עד קיץ 1984 הוקמו קבוצות ללימוד עברית ולפעילות יהודית ציונית בכ-20 ערים.

במרוצת הזמן הקג”ב גילה סימני הפרויקט שהם כינו “אולפן כלל-ארצי” והחל מעקב צמוד של חולמיאנסקי ומסכת איומים. למרות האיומים והסכנה אפרים חולמיאנסקי המשיך את הפרויקט.

מאסר ושביתת רעב

הקג”ב עצר את אפרים באסטוניה בשנת 1984, והוא הובא לכלא טאלין. הקג”ב נערך חיפוש בית בדירתו  במוסקבה ומהלך החיפוש השתילו לו אקדח ותחמושת.

בתגובה להאשמה המפוברקת, חולמיאנסקי הכריז על שביתת רעב בלתי מוגבלת. על-מנת לשבור את רוחו השלטונות זרקו אותו לצינוק וכך בצינוק בתנאים בלתי אנושיים הוא המשך את שביתת רעב. לאחר   15 ימים של השביתה, השלטונות החלו הזנה בכפייה. לבסוף, לאחר חודשים רבים של שביתת הרעב בצינוק המשקל שלו ירד עד 42.5 ק”ג (גובהו 172 ס”מ).

המקרה המפוברק ושביתת הרעב הממושכת הציתו קמפיין סולידריות בינלאומי. מזכיר המדינה האמריקאי ג’ורג ‘שולץ, שלושה סנטורים אמריקאים (כולל אדוארד קנדי), 10 חברי קונגרס אמריקאים, ראש הממשלה בריטניה מרגרט תאצ’ר, ראש הממשלה בוב הוק ואנשי ציבור נוספים לקחו חלק במאבק לשחרורו של חולמיאנסקי.

סביר להניח שהמאבק העיקש של חולמיאנסקי ביחד עם הקמפיין הבינלאומי היו גרמו לכך שבמקום “המשפט הראווה” שתכנן הקג”ב, קיבל חולמיאנסקי גזר דין “מתון” – 18 חודשים בפועל.

אחרי שחרורו מהכלא ב-1986 אפרים עוד שנתיים נאבק על קבלת היתק יציאה לישראל. הוא סוף-סוף עלה עם משפחתו לישראל בשנת 1988.

בישראל

לאחר העלייה חולמיאנסקי הוזמן כמרצה אורח במגוון רחב של אירועים בינלאומיים בשלוש היבשות, כולל קמפיין של גיוס הכספים עבור גל מסיבי של עליה לישראל מברית המועצות.

החל בשנת 1990, חולמיאנסקי עבד במשרד החינוך כמנהל האולפן לעברית. משנת 1998 עד שנת 2001 הוא שימש כמנכ”ל של הפורום הציוני (הארגון הגדול ביותר שעזר בקלטית העלייה, הוקם על-ידי נתן שרנסקי). במשך שמונה שנים אפרים עבד בחברת גבעות עולם שעוסקת בחיפושי נפט והפקתו שבה הוא שימש כמנהל תכנון. במשך כ-10 שנים עבד חולמיאנסקי בתפקידי ניהול וייעוץ שונים בכמה חברות סטארט-אפ.

בשנת 2007 פרסם חולמיאנסקי ספר ברוסית המוקדש למאבקו בברית המועצות. הספר לאחר מכן תורגם לעברית ולאנגלית.

אפרים חולמיאנסקי מתגורר באחד מפרברי ירושלים. הוא נשוי לאנה; יש להם חמישה ילדים ושבע נכדות.