ההגירה ההמונית של יהודי ברית המועצות מארצם היא עובדה ידועה. ואכן, החל משנת 1971 יותר מ- 1,2 מיליון יהודים ובני משפחותיהם עלו לישראל מברה”מ/רוסיה. 600,000 נוספים עשה את דרכם למדינות אחרות. הגירה זו שינתה את מהלך ההיסטוריה ויצרה מציאות גיאופוליטית חדשה במזרח התיכון. למרותה חשיבותו של העניין, אנשים לעתים רחוקות שואלים את עצמם כמה שאלות בסיסיות על האירועים הדרמטיים של תקופה זו:
- מדוע אחרי שני דורות של תעמולה סובייטית אינטנסיבית, כאשר הזהות היהודית אמורה הייתה להימחק לחלוטין, כל-כך הרבה יהודים בכל זאת עלו לישראל?
- מה גרם למשטר הסובייטי הטוטליטרי לפתוח את שעריו בשנת 1971 כדי לאפשר הגירה יהודית המונית?
- איך זה קרה שבשנת 1989 מיכאיל גורבצ’וב, מנהיגה האחרון של ברית המועצות, החליט לבסוף לבטל את ההגבלות על הגירה למרות שבכך גרם לבריחת מוחות מסיבית מארצו?
רבים היו נוטים לומר שהתשובה היא פשוטה – מיכאיל גורבצ’וב היה מנהיג ליברלי, ומהלכים אלו התאימו למדיניות הכללית שלו.
הרשו לנו להציג דעה אחרת: עם כל הכבוד למחויבותו של מר גורבצ’וב לליברליזציה, הוא הושפע מאוד משרשרת אירועים שבעצם אלצה אותו לפתוח את שערי מדינתו. אלו אירועים? קשה להסכים או לא בלי רקע נוסף. במה התבטאה הליברליות שלו ואלו אירועים הביאו לדעתך לפתיחת השערים?
ומה דעתכם?
מסכימים? לא מסכימים?

כתיבת תגובה