- בריה”מ בשנות השישים של המאה העשרים. האוכלוסייה היהודית במדינה מונה כ-2 מיליון יהודים – דומה לזו של מדינת ישראל. הסופר הנודע אלי וויזל מבקר בברה”מ, רואה את המצב העגום של האוכלוסייה היהודית, שלפי כל הסימנים נגזרת להתבוללות ולהכחדה לאומית, וכותב את ספרו המפורסם – יהדות הדממה. ואכן קולם של יהודי בריה”מ לא נשמע.
- המהפך הגדול שחל עקב הניצחון במלחמת ששת הימים. ההתעוררות הלאומית בתחילת שנות ה-70. התארגנות של קהילה יהודית במוסקבה. הופעת קבוצות ללימוד עברית במוסקבה ובלנינגרד. אני בחיפוש הזהות העצמית. כמיהה בלתי מוסברת לציון וחשק ללמוד עברית. חיפוש חוגי פעילי העלייה.
- התחלת לימוד העברית בקבוצה בלתי רשמית. ההתקדמות מהירה. חשק ליטול חלק בפעילות. הבנה שכל הפעילות היהודית מוגבלת רק לשתי הערים הגדולות כאשר 75% מהאוכלוסייה היהודים מפוזרים בעשרות ערי השדה.
- ייזום פרויקט מחתרתי של בניית רשת אולפנים ומוקדי הפצת הציונות ברחבי ברה”מ. למה עברית היא כה חשובה? למה ה-ק.ג.ב. מתנגד בתוקף לפעילות בערי שדה כאשר בפועל מאפשר הוראת עברית ופעילות אחרת במוסקבה?
- תכנון הפרויקט. קבוצת ההרצה – האחים חולמיאנסקי, יולי אדלשטיין, יולי קושרובסקי. חלוקת תפקידים. פיתוח שיטות הוראה ייחודיות, הכשרה של מורה נודד. דירות מסתור במוסקבה, שכפול ואחסון חומרי הוראה והסברה. מחנות קיץ. אני עומד בראש הפרויקט, והוא צובר תאוצה. עם הזמן הוא הפך לפרויקט היהודי המחתרתי הגדול ביותר שהיה אי-פעם בברית המועצות.
- מעקב של ה-ק.ג.ב.. הגברת לחץ, איום של משפט הראווה. אני על הכוונת. הכשרת דור ההמשך.
- המאסר. השתלת נשק בדירתי על-ידי אנשי ה-ק.ג.ב. האשמה – החזקת נשק בלתי-חוקי. אני מכריז על שביתת רעב. על-מנת לשבור את רוחי זורקים אותי לצינוק. אני ממשיך בשביתת רעב בצינוק. החל מהיום ה-15 מתחילים הזנה בכפייה דרך זונדה. אני מחזיק מעמד.
- נפתח קמפיין בינלאומי של תמיכה והזדהות. כעבור כחודשים של שביתת רעב מודיע החוקר כי לא נתגלו טביעות האצבעות על האקדח המאפשרות זיהוי פלילי. משמע, ה-ק.ג.ב. נסוג מהתוכנית המקורית – המאבק שלנו נותן את אותותיו עכשיו הם כבר פוחדים לזייף!
- המשפט – בפועל זה ההיפך הגמור ממשפט הראווה – הקשר הטלפוני של העיר בה מתקיים המשפט מנותק מכל העולם. אני מקבל גזר דין הרבה יותר מתון ממה שאיימו עלי – שנה וחצי בלבד במקום חמש שנים לפחות! זוהי תוצאה של שביתת הרעב וקמפיין ההזדהות.
- האם ה-ק.ג.ב. ישלים עם המצב או ינסה לנקום? ציפייה דרוכה לפרובוקציה החדשה בכלא ולאחר מכן במחנה. מגיע היום האחרון, למה לא משחררים אותי? המתנה מתוחה נמשכת שעה אחר שעה. לאן נעלם התיק שלי מהכספת? ובכל זאת ברגע האחרון הם ויתרו – התיק שלי הוחזר ואני משתחרר. הסיפור הזה – מקרה כה נדיר של הניצחון היהודי על ה-ק.ג.ב.!
ידידים יקרים, הספר שלי ” קול הדממה” יצא לאחרונה לאור בהוצאה אופיר ביכורים. ניתן לרכוש אותו בחנויות ספרים. את הגרסה האלקטרונית (ebook) ניתן לרכוש כאן באתר .
כתיבת תגובה